המציאות המורכבת שלנו, בה מטשטשים הגבולות בין מלחמה ושלום, מעוררת גם קשיים בסיווג הכללים המשפטיים החלים על תרחישים שונים – מאמר קצר שכתבתי בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון בנוגע לאירועי "יום הנכבה" בגבול ישראל-לבנון בשנת 2011:
https://www.idi.org.il//blogs/security-clearance/use-of-force/16451
אל רום
23/07/2017 בשעה 12:50
פוסט מענין לירון , מציג יותר מסתם דילמה מסוימת אכן . הדילמה כשלעצמה שרירה וקיימת , בעוד חשוב להדגיש : המשפט הבינלאומי ההומניטארי , משתכלל ומשתכלל ונעשה תובעני יותר ויותר , בעוד הלחימה נעשית יותר ויותר מורכבת משפטית אכן .
אלא שמפקדים אמיצים , קרי רוח , עם תודעה משפטית מפותחת , פשוט ייצרו שיקול דעת אד הוק , יותר סביר ובריא ויעיל ונכון . וזו כמובן דוקטרינה בסיסית שיש לטפח .
מעבר לכך , אני חושש , שלא לקחת בחשבון , את דוקטרינת " הנזק האגבי " גם כאשר מדובר בעימות חזיתי יותר , בין צבאות פרופר . סעיף 51 (5) (b ) לפרוטוקול המוסף של אמנת ג'נבה ( 1949 ) מורה מפורשות , שגם אם המטרה צבאית פרופר , יש לקחת בחשבון , את היחס , בין התועלת הצבאית בתקיפה , לנזק האזרחי האגבי ( רכוש ובני אדם ) . כך , שלא יעלה על הדעת , להוריד אלפי אזרחים במכה , בשביל כיתה של חיילי אויב למשל ( שהם כשלעצמם , מטרה צבאית פרופר לגיטימית ) .
להתראות
lironsblawg
05/08/2017 בשעה 19:40
תודה אל רום,
השאלה של מידתיות בתקיפה ונזק נלווה היא חשובה, אבל אכן התמקדתי במאמר שלי בדילמה אחרת והיא הדילמה של הבחנה בין לוחמים לאזרחים ובין לחימה להפרת סדר.
אל רום
26/07/2017 בשעה 10:58
לירון , תמצא ענין רב אני מניח , פה :
http://www.haokets.org/2017/07/26/מה-בין-מצפון-דתי-למצפון-חילוני/
להתראות
lironsblawg
05/08/2017 בשעה 19:44
מעניין, תודה! כמו אור בסוק, גם אני מעריך כי "קשה לראות את שופטי ושופטות בית המשפט העליון נענים להזמנה להיכנס לשדה המוקשים של הדיון ביחס בין המצפון הדתי לבין המצפון החילוני". נחייה ונראה…