עולם ומשפט – מבט אישי

ארכיון חודשי: נובמבר 2014

עולם המשפט סוער, בעקבות חשיפת רפורמה שגובשה במשרד המשפטים, לפיה תוחלפנה כל תקנות סדר הדין האזרחי בתקנות חדשות.

טיוטת התקנות החדשות הועמדה לעיון הציבור באתר משרד המשפטים היום וניתן להגיב עליה עד 17 דצמבר הקרוב. מדובר במסמך בן 70 עמ' הכולל 13 עמודים של דברי הסבר וכמעט 180 תקנות.

כאן, אני מבקש להסב את תשומת הלב לשינוי אחד המוצע במסגרת הרפורמה. לפי המוצע, יחויבו הצדדים במחלוקת להידבר ביניהם לפני הגשת תביעה ובכלל זה, לשקול שימוש במנגנונים ליישוב הסכסוך. אם לא צלח הדבר, על המבקש להגיש תביעה לפנות לשופט ממונה בבית המשפט והוא יפנה את הצדדים לפגישת מהו"ת אצל מגשר. כלומר, פגישת המהו"ת תוקדם ותתקיים עוד טרם הגשת התביעה לבית המשפט.

נדמה לי, אם אינני טועה, שהתקנה המוצעת אף מרחיבה את השימוש בהליך המהו"ת לכל תביעה בסכום העולה על 40,000 ש"ח (במקום 70,000 ש"ח היום).

לנוחותכם, אני מצרף את התקנות הרלוונטיות (התקנה המרכזית היא תקנה 10, אני מצרף את התקנות הקודמות לה לשם הבנת ההקשר של הפעולות המקדימות שעל הצדדים לעשות טרם הגשת תביעה):

פרק ב': פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה
מטרת הפעולות המקדמיות 6. מטרת הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה היא להביא לידי כך שהצדדים ייערכו היטב לקראת ההליך המשפטי וילבנו את יריעת המחלוקת עוד לפני שננקטו הליכים משפטיים, תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה בין הצדדים, בכפוף לכל דין, ובאופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לתחילת המשפט וכן לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.
מכתב דרישה טרם הגשת כתב תביעה 7.

 

ראה אדם כי יש בידיו מידע מספיק לביסוסה של עילת תביעה (להלן – הפונה) נגד אדם אחר, יפנה אליו במכתב דרישה שבו יודיע על כוונתו להגיש כתב תביעה נגדו ויוודא את קבלתו; מכתב הדרישה יכלול פירוט של עילת התביעה וכן מסמכים מהותיים המהווים חלק ממנה, לרבות כתב ויתור על סודיות רפואית בעילת תביעה לנזק גוף, טענות הפונה והסעדים המבוקשים.
מכתב תשובה 8. (א)   הצד שכנגד ישיב למכתב הדרישה במכתב תשובה אשר יכלול, בין השאר, התייחסות מפורטת לעובדות, לטענות שהעלה הפונה במכתב הדרישה ולסעדים המבוקשים על ידו, לרבות טענות סף, ציון מפורש של העניינים השנויים במחלוקת וכן מסמכים רלבנטיים המבססים את טענותיו.

(ב)   נדרש צד שכנגד למידע חיוני, לרבות מסמכים מהותיים נוספים, לצורך מכתב התשובה רשאי הוא לפנות לפונה בדרישה להמצאתו; הפונה ישיב לדרישה בתוך ארבעה עשר יום מיום שהומצאה לו או יפרט מדוע אין להיענות לדרישה כאמור.

(ג)     מכתב התשובה יומצא לפונה בתוך ארבעה עשר יום מיום שהומצא מכתב הדרישה לצד שכנגד או מיום שקיבל לידיו מידע נוסף, לפי המאוחר, זולת אם אישר הפונה לצד שכנגד להשיב בתוך פרק זמן ארוך יותר.

דיון מקדמי בין הצדדים 9. לאחר חלופת המכתבים בין הצדדים, ינהלו ביניהם הפונה והצד שכנגד דיון מקדמי , בין השאר, בעניינים הבאים:

(1)   הפלוגתות שנותרו שנויות במחלוקת;

(2)   האפשרות לפתור את נושאי המחלוקת במשא ומתן בין הצדדים או באמצעות מנגנון מתאים ליישוב הסכסוך בהסכמה; הפונה יציע את המנגנון הנראה לו מתאים וינמק זאת, ואם לא הסכים הצד שכנגד למנגנון שהציע הפונה, יציע מנגנון חלופי וינמק עמדתו או ייתן טעם מדוע אין מנגנון מתאים בנסיבות העניין;

(3)   החליטו הצדדים שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט על מנת לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם הצד שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.

פגישת מהו"ת 10. (א)   בתקנה זו –

"מגשר" – כהגדרתו בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שנכלל ברשימה שמנהל בתי המשפט יקבע;

"ממונה" – שופט שנשיא בית המשפט הסמיך לממונה לנושא פגישת מהו"ת באותו מחוז וערכאה;

"פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך בגישור.

(ב)   הסתיים הדיון המקדמי בין הצדדים או חלף המועד לעשיית פעולה על ידי הצד שכנגד בהתאם לפרק זה והפעולה לא בוצעה או בתום ארבעים וחמישה יום מעת קבלת מכתב הדרישה לפני הגשת תביעה, לפי המוקדם, יפנה הפונה לממונה ויצרף את מכתב הדרישה והתשובות, ככל שניתנו, לצורך קביעת פגישת מהו"ת.

(ג)     על אף האמור, חובת הפנייה לממונה לא תחול על סכסוך ששווי נושאו לפי התביעה הצפויה נמוך מ-40,000 שקלים חדשים.

(ד)   הזמנה לפגישת מהו"ת תומצא לצדדים בתוך שבעה ימים ממועד הפנייה לממונה; דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית המשפט.

(ה)   פגישת המהו"ת תתקיים ללא עלות, לא יאוחר משלושים יום מעת הפניה לממונה.

(ו)     בפגישת המהו"ת יסביר המגשר לצדדים את עקרונות פגישת המהו"ת, את הליך הגישור ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך בגישור, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך בגישור.

(ז)    בתוך ארבעה עשר יום מעת פגישת המהו"ת, יודיע המגשר לממונה אם הצדדים מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור.

(ח)   בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו"ת, מקומה או זהות המגשר, שנתגלעה לגביו מחלוקת, רשאי המגשר או אחד הצדדים להביא את העניין להכרעת הממונה.

(ט)   לפגישת מהו"ת יתייצבו הצדדים, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת המהו"ת באמצעות מיופה כוחו, כל עוד אין בכוונתו לכפור בסמכות בית המשפט או לטעון שהפורום הוא בלתי נאות; היה אחד הצדדים המדינה או תאגיד, יתייצב לפגישת מהו"ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך ומוסמך להחליט בדבר העברת הסכסוך לגישור.

(י)     לא התייצב מי מהצדדים לפגישת מהו"ת, יראו אותו כמי שלא משתף פעולה במסגרת ההליכים לפי פרק זה; מבלי לגרוע מכלליות האמור, רשאי הממונה לחייבו בהוצאות המגשר ובהוצאות הצדדים שהתייצבו לפגישה.

בכל הנוגע להצעה הנקודתית הזו, אני נוטה לחשוב שזו התפתחות חיובית, מה דעתכם?

מודעות פרסומת

חזרתי אתמול מאוסלו, בה השתתפתי בסמינר על לוחמה בשטח מאוכלס.

הנה משהו שלמדתי משיחות בשולי הסמינר – הפרלמנט הנורווגי אישר לאחרונה בחוק הטלת חובת שירות צבאי על נשים, זהה לחובתם של הגברים.

עד עתה, כאשר נערכו דיונים על הנושא, תמיד הודגשה העובדה שישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה מתקיימת חובת שירות צבאי לנשים.

עד היום, הייתה בנורווגיה חובת שירות למשך 12 חודשים על גברים בלבד. נשים משרתות בצבא הנורווגי ומהוות כעשרה אחוזים מהמשרתים, כולל בתפקידים קרביים, אבל עד היום שירתו כמתנדבות בלבד.

יחד עם זאת, ככל שהצלחתי להבין, המשמעות של "שירות חובה" בנורווגיה  שונה מהאופן בו אנחנו מבינים אותו. משמעות החובה היא כי כל הצעירים בקבוצת הגיל הרלוונטית מחויבים להתייצב לבדיקות גופניות ולמבחנים אחרים לשם בדיקת התאמתם לשירות. בפועל, הצבא הנורווגי אינו זקוק לכל בני המחזור. מי מגויס, אם כן? לפי מה שנמסר לי ההחלטה היא של רשויות הצבא, הבוחרות את הטובים ביותר בהתאם למבדקים. יחד עם זאת, לא הוכחש כי גם למוטיבציה של המתגייס יש משמעות.

החל מקיץ 2016, נשים יגויסו לפי אותו מנגנון. בפועל, כנראה שיגויסו עשרה אחוזים ממחזור הגיוס.

כשהבעתי הפתעה מסוימת מכך שנורווגיה, מדינה שלווה למדי, נזקקת בכלל לשירות חובה, בני שיחי הביעו את העמדה המעניינת הבאה: שירות חובה של שנה הוא למעשה קצר מאוד, בהתחשב בעבודה שרק הכשרה רצינית אורכת חצי שנה לפחות. יחד עם זאת, קיומה של חובת שירות מאפשרת לצבא להשאיר בשירות הקבע אנשים טובים, שאולי לא היו מגיעים בכלל לצבא לולא היה קיים.

אכן, כל התומכים בצבא מקצועי על בסיס התנדבות בלבד חייבים להתמודד עם החשש, המבוסס על ניסיונן של מדינות רבות, לפיו בני קבוצות חברתיות חזקות ומבוססות ידירו רגליהם מן הצבא, על כל ההשלכות השליליות הנובעות מכך, במדינה דמוקרטית בכלל ובמדינה במצב ביטחוני כמו ישראל במיוחד.

מעניין אותי לדעת איך המודל הנורווגי עובד? כיצד מצליח צירוף של שירות חובה ללא שוויון בנטל, שהרי רק מיעוט קטן מבני מחזור גיוס משרתים?

מצאתי מידע נוסף על הנושא בקישורים הבאים:

 

http://www.bloomberg.com/news/2014-10-14/norway-closes-gender-gap-as-women-military-draft-starts.html

http://www.dw.de/norways-military-conscription-becomes-gender-neutral/a-17995882

 

חייל נורווגי באימון