לטרור יש שם רע בעולם, ובצדק. לכן לא מפתיע שדוברי המתנחלים ונציגיהם בממשלה ובכנסת מסרבים לכנות תקיפות אלימות והצתת בתים וכלי רכב ביישובים פלסטינים "מעשי טרור", ואת היהודים המבצעים אותן "טרוריסטים" וזאת, גם במקרים שהם מוכנים להסתייג מהמעשים כ"מעשים פסולים" (לרוב בתוספת "אבל", עניין שגם אליו אתייחס בהמשך). האם בחינה אובייקטיבית מצביעה על כך שמדובר בטרור? בשונה מההנחה המקובלת, היום יש במידה רבה קונצנזוס עולמי בנוגע לליבת ההגדרה של "טרור". יש עדיין מחלוקות בנוגע לרכיבים מסוימים של ההגדרה, אבל הן מצויות בשוליים. באמנה הבינלאומית למניעת מימון טרור, בה חברות למעלה מ-130 מדינות, ובהן ישראל, מצויה אחת ההגדרות המקובלות. לפי הגדרה זו, מעשה טרור הוא מעשה:
המכוון לגרום מוות או פגיעה חמורה בגוף
לאזרח או לאדם אחר שאינו נוטל חלק פעיל בלחימה
על מנת להטיל אימה על האוכלוסייה או לכפות על ממשלה או ארגון בינלאומי לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה. האם מתקיימים שלושת יסודות ההגדרה בנוגע לפרעות בשטחים? לפי הדיווחים, נפצעו בפרעות פלסטינים. בנוסף לכך, המציאות כבר הוכיחה שהצתת בתים עלולה להביא גם לאובדן חיי אדם. לכן, מתקיים היסוד הראשון של ההגדרה. הנפגעים הם אזרחים פלסטינים, שנבחרים באקראי רק משום שהם פלסטינים ולכל היותר, על יסוד העובדה שפעולות עוינות של פלסטינים יצאו מיישובם. לא מדובר במי שהשתתפו השתתפות פעילה בלחימה ולכן, גם היסוד השני של ההגדרה מתקיים. מטרת המעשים היא באופן ברור להפחיד את האוכלוסייה הפלסטינית. לעיתים עושים שימוש במושג "הרתעה" הנתפס כשכלתני או "אסטרטגי" יותר, אבל אין הדבר מסווה את הכוונה להטיל אימה, כאמצעי להשגת אותה "הרתעה" כביכול. לפיכך, המעשים מהווים מעשי טרור לפי הגדרה בינלאומית מקובלת. כאן מגיע לרוב ה"אבל": למשל, נטען שמדובר בציבור נסער שרק הגיב למעשי טרור של פלסטינים וכיוצא באלה הצדקות. גם בעניין זה יש קונצנזוס בינלאומי. בהחלטת מועצת הביטחון 1566, משנת 2004, למשל, הודגש כי מעשי טרור אינם ניתנים להצדקה בשום נסיבות שהן ובכלל זה אין להצדיקם בשיקולים פוליטיים, פילוסופיים, אידיאולוגיים, גזעניים, אתניים, דתיים או אחרים. על המדינות לפעול למניעת מעשי טרור, ואם לא הצליחו בכך, להעניש את הטרוריסטים. הדברים חלים, כמובן, גם על הפלסטינים: מאבק ל"הגדרה עצמית" ואף טענה כי ההתנחלויות אינן חוקיות אינה יכולה להצדיק רצח אזרחים כמו הפיגוע המרושע בעלי. מדובר במעשה טרור. אבל מעשה טרור מצד אחד אינו מצדיק מעשה טרור מהצד האחר, כמו הפרעות ביישובים הפלסטינים בזמן האחרון. האמירה הידועה כי "הטרוריסט של אחד הוא לוחם החופש של האחר" שגויה ומקוממת. שני המושגים מתקיימים במישורים נפרדים –אדם הוא לוחם חופש אם מאבקו נועד לתכלית צודקת, בעוד שטרוריסט הוא מי שמשתמש באמצעים פסולים ופוגע באופן חסר הבחנה באזרחים במסגרת מאבקו, ללא קשר לצדקת המאבק. ישראל סבלה וסובלת מטרור יותר מרוב מדינות העולם. לכן האינטרס הישראלי הוא בקיומו ובשימורו של סטנדרט בינלאומי אובייקטיבי להגדרת טרור. התפתלות מנהיגי ציבור בניסיון להימנע מלהגדיר את הפרעות בשטחים כמעשי טרור פוגעת באינטרסים המהותיים וארוכי הטווח של כולנו.
lironsblawg 