29/06/2014
בסוף השבוע התפרסמה כתבה במוסף "בצדק" של "מקור ראשון" המבוססת על ראיון עמי. הכתבה התפרסמה גם באתר nrg, להלן קישור:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/589/203.html?hp=1&cat=404
נדמה לי שנקודה אחת ראויה לחידוד: בראיון אני מסביר כי דיני הלחימה (המכונים גם המשפט הבין-לאומי ההומניטארי) מתחלקים לכללים נוקשים (rules), למשל, האיסור על לקיחת בני ערובה וכללים גמישים יותר (standards), המחייבים שיקול דעת ואיזון בין אינטרסים , כמו למשל, כלל המידתיות בתקיפה, המחייב לשקול את התועלת הצבאית בתקיפת המטרה מול הנזק הנלווה הצפוי לאזרחים בסביבה כתוצאה מהתקיפה.
האיסור על ענישה קולקטיבית מצומצם יותר מכפי שמשתמשים בו לעיתים קרובות בשיח הציבורי והדיפלומטי, אבל ככל שהאיסור חל, הוא כלל נוקשה, כלומר, הוא אינו נסוג בפני שיקולים של תועלת צפויה שתצמח מפגיעה קולקטיבית באוכלוסייה אזרחית המצויה תחת שליטתך. הוספתי וציינתי בכתבה, כי אני מפקפק מאוד בקיומה של תועלת כזו בענישה קולקטיבית מהסוג של ניתוק חשמל, אבל הדברים נאמרו למעלה מן הצורך, שכן, אפילו אם מאן-דהוא סבור כי קיימת תועלת כזו, הצעד עדיין אסור.
ועוד עניין קטן, שלא נכנס לכתבה: איסור על ענישה קולקטיבית, אמנם בניסוח מצומצם ועמום יותר מזה המצוי באמנת ג'נבה הרביעית משנת 1949, נכלל עוד בתקנות הנספחות לאמנת האג הרביעית בדבר דיני המלחמה ביבשה ומנהגיה, משנת 1907 (תקנה 50). אין מחלוקת שתקנות האג הן חלק מהמשפט הבין-לאומי המינהגי, המחייב את כל הצדדים הלוחמים.
11 תגובות
03/06/2014
אתמול (2.6) התראיינתי לתכנית "לונדון וקירשנבאום" (ערוץ 10) בנוגע לסוגיית המעצרים המנהליים. אני מצרף קישור לאתר התכנית (הריאיון החל מדקה 33):
http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1060073&sid=182
אפשר גם בקישור הבא:
חג שבועות שמח!
01/06/2014
בעקבות החלטת בית המשפט לפשעים חמורים באיסטנבול להוציא צווי מעצר לארבעה קצינים בכירים ישראלים וכן לבקש מהאינטרפול להוציא צווי מעצר בין-לאומיים כנגדם התראיינתי לתכנית "רצועת הביטחון בגלי צה"ל. להלן קישור:
שתי שאלות מעניינות שלא נשאלתי בראיון וגם התשובות להן אינן חד משמעיות:
ראשית, האם החלטת בית המשפט בעיתוי הזה קשורה למגעים בין טורקיה לישראל על הסכם פיוס בעקבות פרשת המשט? ובכן, אינני יודע, אבל ייתכן בהחלט שלא. גם מבלי להניח שמערכת בתי המשפט בטורקיה פועלת בעצמאות מוחלטת מהשפעה פוליטית, עדיין סביר להניח שיש לה עצמאות מסוימת וכאשר הליך נפתח, יש לו דינמיקה משלו. במלים אחרות, ייתכן שגם ארדואן הופתע.
שנית, מן הפרסומים בדבר ההסכמה שגובשה בין ישראל וטורקיה, עולה כי טורקיה התחייבה להפסיק את ההליכים כנגד בעלי תפקידים ישראלים בשל פרשת המשט. אם הדבר נכון, האמנם הסכם כזה יכול להבטיח סיום הפרשה מבחינת הישראלים המעורבים בה? אינני בטוח. ככל שמדובר בהליכים פליליים בטורקיה, טורקיה כמדינה יכולה להתחייב להפסיקם ומימוש התחייבות זו במסגרת המערכת המשפטית הפנימית שלה היא הבעיה שלה. יחד עם זאת, ספק אם טורקיה יכולה למנוע ייזום הליכים על ידי אזרחים פרטיים טורקים, קרוביהם של הפעילים שנהרגו או נפצעו על גבי המרמרה, במיוחד באותן מדינות שחוקיהן מאפשרים תביעה כזו , פלילית או נזיקית, גם ללא זיקה בין האירוע או המעורבים בו לבין המדינה.
מובן, שהקמתה של קרן פיצויים עבור הנפגעים באירוע ומשפחות ההרוגים עשויה להפחית את המניע הכלכלי לנקוט הליכים כאלה. כמו כן, מובן שפתיחתם של הליכים והצלחה בהם – הם שני דברים שונים. העובדה שאירוע המשט נחקר בישראל על ידי וועדה ציבורית עצמאית, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל ובהשתתפות משקיפים בין-לאומיים וועדה זו לא מצאה לנכון להמליץ על מיצוי הדין הפלילי בגין האירוע, תקשה על סיכויי הצלחתה של תביעה מסוג זה בחו"ל.
lironsblawg 