עולם ומשפט – מבט אישי

קטגוריה: צבא ומשפט

לכנסת היתה הזדמנות לשדרג את ההסדר החוקי בנוגע ליציאה למלחמה – וההזדמנות הוחמצה.

על כך כתבתי במאמר שפורסם ב-ynet

מודעות פרסומת

My take on the clashes near Gaza: lethal force may be used as a last resort in an extreme situation, even in the absence of an immediate danger to lives from armed individuals. However, an investigation is needed in each and every incidence to find if such justification actually existed

https://lawfareblog.com/blurred-distinction-between-armed-conflict-and-civil-unrest-recent-events-gaza#


אני מעלה, באיחור של כמעט שבועיים, את מאמרי ב-ynet בנושא זה.

לשמחתי, בינתיים פורסם כי תתקיים בדיקה לפי החלטת הרמטכ"ל והפצ"ר באמצעות מנגנון הבירור העובדתי. אמנם, עדיף היה לדעתי להחליט על חקירת מצ"ח, אבל מוטב בדיקה כזו מאי בדיקה. ככל שיתגלו בה חשדות לפלילים, תידרש חקירת מצ"ח בהמשך.

קישור למאמר


התראיינתי בנושא לתוכנית לונדון את קירשנבאום בערוץ 10 אתמול.

מצורף קישור (האייטם מתחיל בדקה 3, החלק שלי בדקה 14, כארבע וחצי דקות): http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID=600262


אתמול הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית חדשה של ח"כ ענת ברקו, המציעה להכניס את המוסד של תסקירי מבחן לחיילים הנשפטים לפי חוק השיפוט הצבאי. האפשרות לבקש תסקיר מבחן קיימת כבר בנוגע לאזרחים הנשפטים בפני בית דין צבאי (עובדי צה"ל, מי שנמסר לו נשק צבאי, אנשי מילואים שעברו עבירות שלא בשירות, ראו ס' 33א לחש"ץ). דעתי, היא שיש מקום לשקול תיקון ברוח המוצעת ואולם, ההוראה בהצעה שלא יוטל עונש מאסר על חייל, אלא לאחר קבלת תסקיר קיצונית מדי ועלולה לסכל את סיכויי הצלחתה של ההצעה. רוב עונשי המאסר המוטלים על חיילים בבתי הדין הצבאיים הם קצרים ואינם עולים על חודשיים-שלושה. בצד בתי הדין, חשוב לזכור כי קיים בצבא גם דין משמעתי במסגרתו אפשר לדון חייל ל-35 ימי מחבוש ואני מניח ששם ברור שתסקיר מבחן אינו מתאים לאופי ההליך והשירות. הגבלת החובה האמורה לחייל הנשפט ליותר מששה חודשי מאסר בפועל תאפשר למקד את המשאבים ותשומת הלב במקום החשוב ולשמור על אופיו הייחודי של השירות הצבאי וצורכי המשמעת שלו.
להצעה ראו: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת תסקיר מבחן לחיילים), התשע"ח–2018, פ/4995/20 (פורסם בנבו)