29 august 16 5 29 august 16 1

 

אתמול (29/8) התראיינתי לדן מרגלית בתכנית "ערב חדש" בנוגע להמשך משפטו של אלאור אזריה, הנאשם בהריגתו של מחבל בחברון לאחר שנוטרל.

קישור: (האייטם מתחיל בדקה 16, כשבע דקות): כאן

בבוקר אותו יום התראיינתי באנגלית ל-i24 news, קישור: (החל מדקה 07:00, כשתי דקות): כאן

עניין אחד שברצוני להדגיש: חלק מהשינוי בנוף המשפטי – תקשורתי נוגע לכך שכיום התקשורת לא רק מסקרת את המשפט, אלא מנהלת משפט מקביל משלה. כתבה על כך ענת פלג בספרה "דלתיים פתוחות", שמבוסס על עבודת הדוקטורט שלה. במובן זה, "תקשורת" אינה רק התקשורת המסורתית אלא גם ואולי בעיקר – הרשתות החברתיות.

אולי התופעה הזו היא שמבלבלת עדים המגיעים לבית הדין: ראינו את קב"ט חברון, שהגיע לבית הדין הצבאי כעד ראייה, להעיד על מה ראה בזירה בסמוך לאירוע. הדבר לא מנע ממנו לסבור כי עדותו בבית הדין היא הזדמנות לחלק ציונים לתובע או להביע דעתו על עצם ניהול המשפט. בהמשך מתכוונת ההגנה, כך פורסם, להביא קצינים בכירים כ"עדים מומחים". אין לי ספק שהמקצוע הצבאי, ככל מקצוע, מצריך מומחיות וכי יש מקום לעדות קצין בכיר כמומחה צבאי, אם מתעוררת סוגיה צבאית מקצועית, למשל, איך נכון להפעיל שריון בשטח בנוי. יחד עם זאת, אם הקצינים הבכירים הללו מתכוונים להעיד ברוח הראיונות עמם שפורסמו בתקשורת לאחרונה, נראה כי הם סבורים שיש בבית הדין מקום לדעתם בשאלה אם יש הצדקה לחקירה פלילית במקרה של חשד לעבירות חמורות תוך כדי פעילות מבצעית, או אם העמדתו לדין של אזריה עולה בקנה אחד עם אי העמדתם לדין פלילי של מפקדים וחיילים, שהיו מעורבים באירועים אחרים. אלה אינן שאלות של מומחיות צבאית-מבצעית ולכך אין מקום כלל ועיקר.

משפט פלילי על עבירה חמורה הוא כמו ניתוח – עניין של דיני נפשות, שצריך לנהל בקור רוח, במקצועיות ובבידוד מרבי מגורמים מזהמים, שעלולים להכשילו.

אפשר, שגם שר הביטחון ובכירים צבאיים אחרים חטאו בכך שסמוך לאירוע התייחסו לאשמתו של החייל ולא הסתפקו בהבהרה ההכרחית של העקרונות הכלליים והחד-משמעיים החלים בהתמודדות המורכבת עם המצב הביטחוני הקיים: במחבל היוצר סכנת חיים ממשית ומיידית, מותר לפגוע במידה הנדרשת להסרת הסכנה. משהמחבל נוטרל ואינו מהווה עוד סכנה – אין לפגוע בו ואם הוא פצוע, יש להגיש לו סיוע רפואי. בכל מקרה שיש מפקד במקום, יש לפעול על פי הוראותיו.

יחד עם זאת, גם התבטאויות לא מוצלחות של בכירי מערכת הביטחון בסמוך לאירוע אינן מצדיקות ניסיון להתערב ולהכתיב לבית הדין את התוצאה במשפט היום. ניסיון העבר מראה, שבתי הדין הצבאיים נוטים שלא לתת משקל לעדויות לא רלוונטיות, גם אם הן של קצינים בכירים. זאת, מתוך מודעותם של השופטים לחובתם לפסוק את הדין על פי העובדות שנפרשו בפניהם ולפי החוק והצדק.

לעורכי הדין, משני הצדדים ולבית הדין אחריות אתית ומקצועית למנוע מהמשפט להפוך לעוד זירה של התלהמות כמו ברשתות החברתיות סביב הפרשה הזו.

עדות בבית הדין איננה פוסט בפייסבוק.