חזרתי אתמול מאוסלו, בה השתתפתי בסמינר על לוחמה בשטח מאוכלס.

הנה משהו שלמדתי משיחות בשולי הסמינר – הפרלמנט הנורווגי אישר לאחרונה בחוק הטלת חובת שירות צבאי על נשים, זהה לחובתם של הגברים.

עד עתה, כאשר נערכו דיונים על הנושא, תמיד הודגשה העובדה שישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה מתקיימת חובת שירות צבאי לנשים.

עד היום, הייתה בנורווגיה חובת שירות למשך 12 חודשים על גברים בלבד. נשים משרתות בצבא הנורווגי ומהוות כעשרה אחוזים מהמשרתים, כולל בתפקידים קרביים, אבל עד היום שירתו כמתנדבות בלבד.

יחד עם זאת, ככל שהצלחתי להבין, המשמעות של "שירות חובה" בנורווגיה  שונה מהאופן בו אנחנו מבינים אותו. משמעות החובה היא כי כל הצעירים בקבוצת הגיל הרלוונטית מחויבים להתייצב לבדיקות גופניות ולמבחנים אחרים לשם בדיקת התאמתם לשירות. בפועל, הצבא הנורווגי אינו זקוק לכל בני המחזור. מי מגויס, אם כן? לפי מה שנמסר לי ההחלטה היא של רשויות הצבא, הבוחרות את הטובים ביותר בהתאם למבדקים. יחד עם זאת, לא הוכחש כי גם למוטיבציה של המתגייס יש משמעות.

החל מקיץ 2016, נשים יגויסו לפי אותו מנגנון. בפועל, כנראה שיגויסו עשרה אחוזים ממחזור הגיוס.

כשהבעתי הפתעה מסוימת מכך שנורווגיה, מדינה שלווה למדי, נזקקת בכלל לשירות חובה, בני שיחי הביעו את העמדה המעניינת הבאה: שירות חובה של שנה הוא למעשה קצר מאוד, בהתחשב בעבודה שרק הכשרה רצינית אורכת חצי שנה לפחות. יחד עם זאת, קיומה של חובת שירות מאפשרת לצבא להשאיר בשירות הקבע אנשים טובים, שאולי לא היו מגיעים בכלל לצבא לולא היה קיים.

אכן, כל התומכים בצבא מקצועי על בסיס התנדבות בלבד חייבים להתמודד עם החשש, המבוסס על ניסיונן של מדינות רבות, לפיו בני קבוצות חברתיות חזקות ומבוססות ידירו רגליהם מן הצבא, על כל ההשלכות השליליות הנובעות מכך, במדינה דמוקרטית בכלל ובמדינה במצב ביטחוני כמו ישראל במיוחד.

מעניין אותי לדעת איך המודל הנורווגי עובד? כיצד מצליח צירוף של שירות חובה ללא שוויון בנטל, שהרי רק מיעוט קטן מבני מחזור גיוס משרתים?

מצאתי מידע נוסף על הנושא בקישורים הבאים:

 

http://www.bloomberg.com/news/2014-10-14/norway-closes-gender-gap-as-women-military-draft-starts.html

http://www.dw.de/norways-military-conscription-becomes-gender-neutral/a-17995882

 

חייל נורווגי באימון