ביום 1.7.2014, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בעתירה כנגד משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט בעניין הסדרת העברת תיקי בתי המשפט למגשרים וכן הסדרת מעמדם של המגשרים בישראל.

פסק הדין, שניתן על ידי כב' השופט דנציגר, בהסכמת כב' השופטים הנדל וסולברג, נושא על פניו אופי טכני למדי. בית המשפט סוקר את ההתפתחויות מאז הוגשה העתירה הראשונה. בית המשפט הוציא בתחילת 2013 צו על תנאי, שחייב את משרד המשפטים להשיב לעתירה ובהמשך, קיבל עדכונים בדבר הליך גיבוש טיוטת תקנות חדשות בעניין רשימת מגשרים, שפורסמו להערות הציבור. משרד המשפטים עדכן כי ההערות הרבות שנתקבלו נבחנות כעת. כמו כן, עדכן משרד המשפטים כי לפי שעה הוארכו תקנות המהו"ת לארבעה חודשים נוספים, החל מיום 1.5.2014.

העותרים ביקשו לחדש את הדיון בעתירות, כשעיקר טענתם היא, כי הסדרה ראויה של הגישור מחייבת הסדר ראשוני, כלומר, הסדר בחקיקה ראשית ולא בתקנות. כמו כן, הביעו ביקורת, על מה שנקבע בתקנות המוצעות ועל מה שחסר בהן.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי בשלב זה העתירות מיצו את עצמן, בהשיגן את מטרתן המעשית – הסדרת מעמד המגשר, הכשרתו והסמכתו ואופן העברת התיקים מהערכאות המוסמכות לידי מגשרים. בשלב זה, בית המשפט "זז הצידה" על מנת לאפשר למשרד המשפטים להשלים עבודת מטה סדורה ויסודית, במסגרתה תישקלנה גם טענות העותרים.

אמירה משמעותית בפסק הדין, מתייחסת לטענה בדבר הצורך בחוק וחוסר הסמכות להסדיר את העניין בתקנות. השופט דנציגר, כותב: "אעיר בבחינת למעלה מן הצורך כי תוהה אני אם הנושאים העומדים על הפרק עולים כדי 'הסדר ראשוני' באופן שהמושג הוגדר בפסיקתו של בית משפט זה, זאת מבלי להקל ראש במשמעויות הנגזרות מהעברת הליך המתנהל לפני ערכאה מוסמכת לידיו של מגשר ועל הפגיעות הנגזרות האפשריות בזכויותיהם של בעלי הדין כתוצאה מכך." יש כאן יותר מרמז לכך שסיכויי קבלתה של הטענה כי סוגיית הגישור מחייבת הסדר בחוק של הכנסת דווקא אינם גבוהים.

יחד עם מחיקת העתירות, מקציב בית המשפט למשרד המשפטים עד סוף השנה האזרחית להשלמת מלאכת התקנת התקנות. אם לא ייעשה הדבר, יוכלו העותרים לפנות שוב לבית המשפט.

 

בית המשפט העליון