ה"גרדיאן" מפרסם היום כי רפובליקת איי מרשל הגישה היום בקשה לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) לפתוח בהליכים נגד תשע מדינות – חמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון, המוכרות באמנה בדבר מניעת הפצתו של נשק גרעיני (NPT) כמעצמות המחזיקות נשק גרעיני (ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת) וארבע מדינות נוספות שאינן חברות ב-NPT  – הודו, פקיסטן וצפון קוריאה, שהצהירו כי הן מחזיקות בנשק גרעיני, וישראל, שרבים בעולם סבורים שהיא מחזיקה בנשק גרעיני, אף שלא הצהירה על כך.

על הפנייה נודע לי מן הבלוג בנושא בקרת נשק של פרופ' דן ג'וינר, שגם מפנה לאתר  שפרסם את המסמכים שהגישה לכאורה איי מרשל לבית הדין. לשם הזהירות, אציין כי בדקתי את האתר הרשמי של בית הדין עצמו ושם, עדיין, אין כל התייחסות לפנייה.

מעיון ראשוני, הטענה כלפי המדינות הגרעיניות החברות באמנה היא, שהן מפרות את ההתחייבות  הכלולה בסעיף 6 ל-NPT, לפיה המדינות החברות מתחייבות לשאת ולתת בתום לב על הפסקת מרוץ החימוש הגרעיני  ועל נקיטת אמצעים אפקטיביים לפירוק כללי ומלא של הנשק הגרעיני  תחת פיקוח בין-לאומי קפדני ואפקטיבי. כלפי המדינות שאינן צד ל-NPT (ובהן ישראל) הטענה היא כי הוראה זו של ה-NPT הפכה למשפט בין-לאומי מנהגי, המחייב את כל המדינות.

ראוי לציין, כי איי מרשל יזמו הליכים נפרדים נגד כל אחת מתשע המדינות. סמכותו של בית הדין הבין-לאומי לצדק להכריע בסכסוכים בין מדינות מותנית בהסכמתן של המדינות המהוות צד לסכסוך. לכן, במסמך שפורסם, מבקשת איי מרשל כי ישראל תסכים לקבל את השיפוט של בית הדין. נדמה לי שלא צריך להיות מומחה על מנת להעריך מה הסבירות שישראל אכן תסכים לשיפוט של בית הדין הבין-לאומי בעניין רגיש זה. אין המדובר כאן בבקשה של גוף של האו"ם לחוות דעת מייעצת של בית הדין, כפי שנעשה בעניין גדר הביטחון בשנת 2004, עניין בו בית הדין פסק שיש לו סמכות לדון גם ללא הסכמתה של ישראל.

בית הדין הבין-לאומי לצדק כבר נדרש לשאלה הכרוכה בנשק הגרעיני – שאלת חוקיות השימוש בנשק גרעיני, עניין שהועלה בפניו במסגרת בקשה לחוות דעת מייעצת  של ארגון הבריאות העולמי בשנת 1996. הוא חיווה דעתו כי לא ניתן לומר ששימוש בנשק גרעיני יהיה בלתי חוקי גם בנסיבות קיצוניות שבהן הישרדותה של מדינה נמצאת על הכף. יחד עם זאת,  בית הדין הצביע בהרחבה על הקשיים הגדולים ביישוב שימוש בנשק גרעיני עם המשפט הבין-לאומי. איי מרשל מדגישים שאינם מבקשים לבחון מחדש את חוות הדעת המייעצת ואינם טוענים כי השימוש בנשק גרעיני הוא בלתי חוקי, אלא מעלים סוגיה אחרת, הנוגעת לחובה לשאת ולתת בתום לב על פירוק הנשק הגרעיני.

מדוע איי מרשל?  ובכן, ב"גרדיאן" מצויין כי איים אלה היוו אתר לניסויים גרעינים רבים אחרי מלחמת העולם השנייה ובמהלך שנות החמישים, ניסויים שגרמו נזק רב לאיים. לשאלה הפוליטית מדוע עכשיו ומדוע תביעה נגד כל המדינות הגרעיניות, אין לי תשובה. זה אפילו קצת מפתיע, לאור הקשר ההדוק שסברתי שקיים בין איי מרשל לארה"ב.

המשך יבוא.