למרות התחושה הרווחת כי "העולם כולו נגדנו" מסתבר כי קיימת בעולם, לכל הפחות במערב, הכרה בזכותה של מדינת ישראל להפעיל כוח על מנת להגן על עצמה מפני התקפות הרקטות החוזרות ונשנות מעזה. כל עוד מספר האזרחים הנפגעים בעזה כתוצאה מתקיפות צה"ל אינו נתפס כמופרז ביחס להיקף המטרות הנתקפות, אופיין הצבאי וחשיבותן הברורה, נראה שגם  אופן הפעלת הכוח ע"י צה"ל זוכה ללגיטימציה ולפי שעה לא נשמעות טענות רציניות בדבר אי מידתיות הפעולה.

ואולם, יש לזכור כי גם בלחימה מוצדקת לשם הגנה עצמית, לא הכול מותר. ישנה מחלוקת בין מומחי המשפט הבין-לאומי בדבר היעדים הלגיטימיים להפעלת כוח לשם הגנה עצמית, משנוצר הצורך בכך. יש המצמצמים וסוברים כי רק פעולה שנועדה להדוף תקיפה או למנוע תקיפה מידית מותרת ואילו אחרים סבורים כי גם יעדים של הרתעה או של מניעת היכולת של התוקפן לבצע תקיפות נוספות הם לגיטימיים.

בנסיבות עמן ישראל מתמודדת ברצועת עזה, הצבת מטרה של חיזוק ההרתעה של חמאס וארגוני הטרור האחרים מפני תקיפה של ישראל היא מטרה סבירה. אי אפשר לצפות ממדינת ישראל שתסתפק בסיכול שיגורן של רקטות בעת ההכנות לשיגור, שכן למרות ההצלחות המרשימות בתחום זה, הן בתקיפת משגרים תוך זמן קצר מאיתורם והן של מערכת "כיפת ברזל", אי אפשר להסיר כך את האיום מהעורף הישראלי ולתת לו ביטחון סביר. מטרה של חיזוק ההרתעה דורשת פחות כוח מאשר מטרה של מניעה מוחלטת של היכולת לתקוף, שכן אין היא מחייבת נטרול מלא של היכולת, אלא רק פגיעה מספקת במערכים הצבאיים של האויב על מנת שיגיע למסקנה כי מוטב לו לשמור על השקט.

ואולם, גם אם מטרה של שיקום ההרתעה היא לגיטימית, אין היא מצדיקה את כל האמצעים. לשם השגתה ניתן לתקוף רק מטרות צבאיות ולוחמים.

בימים האחרונים נשמעו אמירות של אישי ציבור, שאינן עולות בקנה אחד גם עם פרשנות מרחיבה של הדין הבין-לאומי.

שר הפנים אלי ישי צוטט כאומר שמטרת המבצע להחזיר את עזה לימי הביניים על ידי הרס תשתיות המים, החשמל, הכבישים, המדרכות, התחבורה והתקשורת.

בלחימה, תשתיות עלולות להיפגע באופן בלתי מכוון כתוצאה מתקיפת מטרות צבאיות. בנוסף לכך, ניתן לתקוף מתקן תשתית שנוסף על תפקידו האזרחי משרת גם פעילות צבאית ולנטרולו יהיה יתרון צבאי, למשל, גשר שהריסתו תימנע מהאויב להעביר תגבורות באותו ציר. אבל פגיעה מכוונת וגורפת בתשתית אזרחית אסורה בהחלט, גם אם לדעתו של מאן-דהוא הדבר עשוי לסייע להרתעה.

שר התחבורה ישראל כץ צוטט באתר האינטרנט שלו כאומר: "כאשר אני אראה אזרחים פלסטינים נסים לתוך סיני כמו שאזרחים לבנונים מדרום לבנון נסים לעבר ביירות כאשר יש מטח ירי לעבר ישראל אני אדע שההרתעה הושגה".

ניתן ואף נדרש, כאשר הדבר אפשרי, להזהיר אוכלוסייה אזרחית העלולה להיפגע כתוצאה מתקיפת מטרות צבאיות בקרבתה, אולם ניסיון להפחיד את האוכלוסייה האזרחית או לגרום לה לנוס בתקווה שהדבר ייצר לחץ על הנהגתה אסור בהחלט.

אולי ניתן להסביר אמירות אלה על רקע קירבתן של הפריימריז והבחירות הכלליות, אולם כאשר מדובר בשרי הממשלה, אחד מהם אף סגן ראש הממשלה וחבר ה"תשיעיה", מדובר בחוסר אחריות בלתי נסלח. אמירות מסוג זה "כיכבו" במערכת הדה-לגיטימציה של ישראל לאחר מבצע "עופרת יצוקה" כ"הוכחה" לכוונות הזדון שמאחורי המבצע. כמי שמכיר את תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים רגישים אלה בצה"ל, אני סמוך ובטוח שרעיונות אלה לא יתורגמו לפעולות צבאיות. בכך אין די. אם מבצע "עמוד ענן" עתיד להמשיך ולהתרחב, על ראש הממשלה או שר הביטחון למצוא את הדרך להסתייג בפומבי ובאופן חד-משמעי מאמירות אלה, לבל תדבקנה בממשלת ישראל ותכתמנה את מדינת ישראל כולה. אם אנחנו צפויים בקרוב להפסקת אש, חשוב שיופקו הלקחים על ידי הממשלה ותימצא הדרך למנוע אמירות חמומות מוח מסוג זה על ידי שרי הממשלה בעתיד.

גרסה מקוצרת פורסמה ב"הארץ" ביום 22.11.2012 , קישור לאתר:

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1870635