עם הציפיה למערכת בחירות קרובה, נדם הדיון הציבורי שהחל בהצעת חוק יסוד: החקיקה, שהפיץ  בחודש אפריל משרד המשפטים. עם זאת, אפשר כי הטלטלה האחרונה במערכת הפוליטית והקמתה של ממשלת האחדות, שלוותה בהכרזות על רפורמות לשינוי שיטת הממשל, תעלה מחדש נושא חשוב זה על הפרק.

יש לקוות, כי דיון ציבורי מחודש בנושא, אם יתקיים, יתעלה מעל לראייה פשטנית של "בני אור כנגד בני חושך". תשומת הלב עד כה התמקדה ב"סעיף ההתגברות". סעיף זה עוסק במצב שבו בית המשפט העליון פסל חוק בהיותו מנוגד לחוק יסוד. סעיף ההתגברות מאפשר לכנסת לתת תוקף מחודש לחוק שפסל בג"ץ. יש טעם בביקורת כנגד הקטנת הרוב הנדרש ל"התגברות" מרוב של 70 ח"כים, כמו שהוצע על ידי הוועדה שהשר נאמן עצמו עמד בראשה בשנת 2004, לרוב של 65 ח"כים בלבד. אפילו רוב זה לא יידרש לתקופת מעבר שאורכה לא ברור, אלא רוב של 61 ח"כים. ברוב כזה גם קואליציה מינימאלית לא תתקשה לעמוד מבלי שתידרש לגייס הסכמה רחבה. גם האפשרות לחזור ולחוקק הוראת התגברות כאמור, שוב ושוב, כל חמש שנים וללא הגבלה מעוררת דאגה מוצדקת.

עם זאת, ייתכן כי רוב הציבור היה מופתע לשמוע, כי חקיקה כזו, המכונה "עוקפת בג"ץ", אפשרית היום גם ללא רוב מיוחד של 65 ח"כים ואפילו ללא רוב "רגיל" של 61 ח"כים: כל שנדרש הוא לתקן את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולשם כך לא נדרש יותר מרוב מזדמן של הח"כים המצביעים במליאה. כשחוק היסוד התקבל, לפני 20 שנה, ברוב שלא עלה על 41 ח"כים בשום שלב משלבי החקיקה, נדחתה ההצעה לשריין אותו, כך שיידרש רוב של חברי הכנסת (דהיינו, 61 ח"כים) כדי לשנותו.

הצעת החוק המושמצת מציעה לשנות מצב זה. אם תתקבל, יושווה מעמדו של  חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו למעמדם של חוקי יסוד חדשים, למרות שלא התקבל ברוב של 61 ח"כים בשלוש הקריאות הראשונות וברוב של 65 ח"כים בקריאה הרביעית, לאחר תקופת "צינון" של 6 חודשים, כפי שיידרש מחוקי יסוד חדשים.

ההצעה מכירה במפורש בעליונותם הנורמטיבית של חוקי היסוד על חוקים "רגילים" ובסמכות בית המשפט העליון לפסול חוקים הסותרים אותם. לאור הטענות החוזרות ונשנות במערכת הפוליטית, כי בית המשפט העליון, בפוסלו חוקים, נטל לעצמו סמכות לא לו, אסור להמעיט בחשיבות קביעה מפורשת זו, במיוחד אם תיעשה בחוק שיעבור ביוזמתה של הממשלה הנוכחית. נדמה, שלא תהיה זו גוזמה לומר שיש בכך ניסיון לפשרה היסטורית בין המחנות הניצים בסוגיית הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת.

לפער בעמדות בדבר הרוב הראוי שיש לקבוע ב"סעיף ההתגברות" אפשר לאתר מרחב של פתרונות שעשויים להניח את דעת הכל: כך למשל, אפשר לעגן דרישת רוב קבועה של 70 ח"כים, שבצידה הוראה המסתפקת ברוב של 65 ח"כים בלבד ואולם לזמן מוגבל בלבד. אפשר גם לנסות ולהסכים על סוגים של זכויות יסוד או סוגי פגיעות בזכויות שתקבלנה חסינות מפני "סעיף ההתגברות". ואולם, כדי להגיע לפתרונות כלשהם, נדרשת מודעות עמוקה לצורך בהסכמה רחבה החוצה מחנות פוליטיים, כפי שראוי כשמדובר בהסדר חוקתי.

ניסיונות רבים נעשו לחקיקתו של חוק יסוד: החקיקה במהלך השנים וכשלו. יש קונצנזוס על חשיבות חקיקתו של חוק זה. מה שנדרש על מנת להצליח הפעם, הוא שיח לא מתלהם, ענייני ומכבד ואימוץ הלוך רוח חוקתי וחשיבה ארוכת טווח.